חוויות של מתנדבים

קומונת “החלוצים”

shinshinim
גיא זך, אוליבר סגס ורונן ארנוני 

לשנת השירות בנווה אייל הגיע כל אחד מאיתנו בדרך שונה ונפרדת, 
אוליבר הגיע לאחר שירות לאומי שבו הרגיש שאינו ממצה את עצמו ורוצה לתרום יותר, גיא סיים את שירותו הצבאי וידע כי הוא מעוניין לעשות שנת שירות, ורונן אשר התחיל שנת שירות במקום אחר, ומשהחליט לעזוב ובא לביקור בנווה אייל, ידע כי זהו מקומו. 
וכך, עברנו שלושתנו למשכננו הנוכחי המכונה ”הפנטהאוז“ ויצאנו בצורה רשמית ומאוחדת לשנת השירות המיוחלת. 

כבר בשלבים הראשונים של שנת השירות הרגשנו כי הגענו למקום באווירה שונה, והקליטה“ שלנו על ידי הצוות והילדים הייתה חמה ואוהבת, דבר שרק הדגיש עד כמה המקום הזה מיוחד. 
במהרה מצאנו את עצמנו מעורבים ומשולבים בכלל תחומי החיים בנווה אייל. 
בבקרים, שולבנו בתעסוקת נווה אייל ונהנינו מהאחריות הגדולה שניתנה לנו ומהקשר הקרוב שנוצר עם ילדים שאינם מתגוררים בפנימייה. 

אוליבר החל לרכז את ענף המכבסה, ובנוסף אחראי על פינת החי ועל החמור המהולל ונטול הנימוסים -”דודו“. גיא ורונן החלו לרכז את ענפי החקלאות והאמנות בד בבד עם אנשי מקצוע שונים ומגוונים שהנחו אותם לאורך הדרך ואף לימדו אותם המון. אין ספק שעברנו דרך ארוכה וימים קשים בתעסוקה: העברת אבנים בחודשים החמים, הצפות קשות שפגעו בשדה, ואנדליזם במכבסה, מותם של בע“ח ופריצה לחדר האמנות. 
אך במקביל לכל הדברים הללו, תעסוקת נווה אייל תרמה רבות לשנת השירות שלנו ולחיבור החזק שלנו למקום. חלק מהפעילויות העברנו לבדנו או בשיתוף עם מנחי החוגים, דבר ששילב אותנו בצורה טובה ואפשר לנו להתבטא ולתת לילדים מעט מהידע והכישרונות שלנו. 
מלבד הפעילויות והחוגים המובנים, ארגנו במהלך השנה פעילויות רבות ואף היינו שותפים בהכנת טקסים וארגון החגים השונים ומלבד שהותנו במהלך השבוע, לרוב היינו נשארים בשבתות הסגורות של נווה אייל, בהן היה פשוט כיף ליהנות עם הילדים מהשלווה והרוגע של השבת, ולעיתים אף לצאת לטיולים או סתם לשחק על הדשא. 
בעקבות העבודה היומיומית, והחיים עם הילדים כחלק מבית אחד, זכינו לקשרים וקירבה שלא חשבנו לעולם שנגיע אליה, הרגשנו כמו אחים בוגרים, חברים לצחוק ולבכי, לעיתים כמחנכים ולעיתים אף הרגשנו כמו הורים. 
כעת במבט לאחור, אי אפשר להצביע על השלב המדויק שבו כל אחד מאיתנו הבין עד כמה הוא קרוב ואוהב את הילדים במקום. 
אבל עכשיו עם סיום שנת השירות, אנחנו רק מתחילים להבין עד כמה יהיה קשה להיפרד מכל אחד ואחת מכם ועד כמה לימדתם אותנו, חיזקתם אותנו וגרמתם לנו פשוט להיות מאושרים!! חשוב לנו שתדעו מדוע אנו מכנים את עצמנו 
”החלוצים“: המילה חלוץ במילון מתוארת כאדם העובר לפני המחנה, הראשון למפעל כלשהו או למעשה חשוב ומשמעותי. השנה ומייצגים את החלוציות, אז הדבר העיקרי שנשאר מהגדרת החלוץ הוא המעשה החשוב. 
בכל בוקר כשקמנו, הרגשנו שאנחנו באנו לשנת השירות בשבילכם ושהעבודה איתכם ולצידכם היא המעשה החשוב שלנו. אנו רוצים שתדעו כי אם לא הייתם אתם גם פה בשבילנו, לא היינו מצליחים לעבור את השנה הזו ולהפיק ממנה את כל מה שהפקנו. זיכרונות מתוקים שיישארו חקוקים. 
אבל הכי הרבה אנחנו רוצים להודות לכם, לילדי ”נווה אייל“ והתעסוקה, כי עשיתם אותנו מאושרים ולימדתם אותנו מה זה לאהוב מכל הלב. 
בתקווה לשמירה על קשר, 
ושתזכרו שאנחנו היינו הראשונים, 
החלוצים והש“שינים הכי טובים! 
אוהבים ומתגעגעים: אוליברה, גיורא ורוננוב 
 
עמותת "חיבורים" תשמח לקלוט עוד מתנדבים